<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תש"ג</h1>
<h2>דף נט:</h2>
כל דלהדי ברזא חמרא אסיר ואידך שרי. היינו טעמא דרב פפא דס"ל כשם שאין קטפרס לטומאה כך אין קטפרס ליין נסך. וזהו מעין קטפרס. דכל דבר שהוא ע"י דופני הכלי או על גבי קרקע קרוי קטפרס. וכאן נמי כל שאר היין מחובר לו לזה ע"י קטפרס. ולא ע"י ניצוק. הילכך שרי כל היין. ומכאן אתה דן קנישקין דלקמן. רבה בר רב הונא שתי בקנישקין. מפני שהוא קטפרס. ועל כן הוא מותר. ועתה לפי דברי רבותי' שאוסרין נצוק תוכל לתרץ כך שחילוק יש בין קטפרס לנצוק. כי מה דקאס' רב [הונא] דנצוק קאמ'. ויש ספרים שכתו' בהן אמ' רב הונא נצוק לטומאה ולטהרה לא הוי חיבור לעניין יין נסך הוי חיבור. ובנצוק הוא דקאמ' ולא בקטפרס. ומשקה טופח נמי לקמן חזינן דלאו מידי הוא. מדאמ' רב אשי אי איכא טופח ע"מ להטפיח בעי ניגוב ואי לא לא בעי ניגוב. וכמו כן אינו חיבור. ה"ג להדיא למבינים. ואי איכא חילוק בין נצוק לטופח [ו]לקטפרס הרי מצינו חומר בנצוק מבקטפרס מדאמרי' בסוטה כל הנצוק טהור חוץ מדבש הזיפין וצפחת ב"ש אומ' אף מקפה של גריסין מפני שהיא סולדת לאחוריה. אבל בקטפרס אין חילוק להיתר. ואין זה דומה לגישתא ובת גישתא דההוא כמו שוליה הוא לגישתא נמי כמו שוליה חבית הוא שאילו תסתום מעמידו וסותמו נהי דגריר (לית) [ליה] דרך כוס מכל מקום אינו מעמידו ואין היין זה נסמך עליו אלא מעכבא בעלמא הוא. ויש (המינו) [הימנו] למטה כמו כן אינו כמו נוגע בפיה. שהרי אינו נוגע בו. ואין לו לאוסרו אלא משום קטפרס. וס"ל לר' יהודה דאין זה כמו קטפרס. ותנן הנצוק ומשקה טופח אינו חיבור. ורבנן ס"ל דאין זה דומ' לנצוק ולא לקטפרס אלא הרי הוא נוגע בכולה. ואין הלכה כמותן. דכי האי גוונא אשכחן טובא בתלמוד. וקא בעיא כוותיהו. ור' יהודה אומ' מפיה ומשוליה. הכי מפרש בפ' טבול יום מפיה מפני שהמשקה גריר על גבי ידו (אחד) מן הצדדין (עליהן) [עולה] באחד ומאה כך היא הבריית' בפ' ב' במס' טבול יום. והמשנה סתם היא. ופי' כמו שבבריית' וקא מידק אודוקי. דחמרא אסור דכחו של גוי הוא נצוק הוה על זה נחלקו. ורבי' שלמה פסק לקמן דהלכת' כרב ששת ומיפסק פסוקי. ואומ' כיון דמיפסק פסוקי עד שלא הגיע לקרקעיות הכלי מ"מ הוא נצוק למה שיוצא לחוץ שהרי משפת הכלי כו'. אסור. אמ' ר' הואיל ואין נצוק למה שבכלי אינו נצוק למה שבאויר שהקילוח כל זמן שלא הגיע לתוך כלי אינו נצוק כי אין נצוק לאויר אלא למקום חשוב. ומ"ט יין היורד מן החבית לארץ אינו נצוק דלא מיקרי נצוק אלא דבר הבא למקום המוצנע. ושאר גאוני צרפת (הרב) [והרב] ר' פלט זצ"ל אומרי' כי אין הלכה כרב ששת. דרב ששת לא פירשו אלא למאן דאית ליה נצוק חבור אסור אפי' מפסק פסוקי. ואין נראין דבריו שהרי הילכתא קמ"ל. מדקאמ' גבי כח גוי לרבנן דבהאי [דבראי] גזרו ביה רבנן דגוואי לא גזרו. וא"כ למאן דאית ליה ניצוק חיבור היכי דמי אי לאו דמפסק פסוקי כ"ש. מ"ר.
